{"terms":[{"slug":"accessible-polling","term":"קלפי נגישה","shortDefinition":"מקום קלפי שיש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות.","citedFact":"סעיף 68א(א) לחוק הבחירות לכנסת מחייב שבכל יישוב יהיה לפחות מקום קלפי אחד נגיש, ושביישוב שמספר הקלפיות בו עולה על 20 יהיו לפחות שני מקומות קלפי כאמור.","explanation":["סעיף 68א(ב) מוסיף שביישוב שיש בו יותר מעשרת אלפים תושבים ביום ה־60 שלפני יום הבחירות יהיה לפחות מקום קלפי נגיש אחד לכל שטח גיאוגרפי רצוף שבו עד כעשרת אלפים תושבים.","סעיף 68א(ג1) מחייב את הרשות המקומית להציב בכל מקום קלפי נגיש תמרור זמני שיהיה בתוקף ביום הבחירות, ויבטיח שני מקומות חניה המיועדים לאנשים המוגבלים בניידות.","סעיף 68א(ד) קובע שאדם המוגבל בניידות רשאי להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הסעיף, כלומר אינו מרותק לקלפי שלו.","סעיף 68א(ז) מחייב לפרסם לציבור, לרבות בכלי התקשורת האלקטרוניים, מידע בדבר דרכי ההצבעה ובדבר מיקום הקלפיות לאנשים המוגבלים בניידות.","סעיף 68א(ט) מנסח את מטרת ההסדר כהבטחת מימוש זכות ההצבעה למשך פרק הזמן שיעבור עד למתן אפשרות גישה עצמאית ובטוחה בכל מקומות הקלפי בארץ."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["double-envelope","ballot-box","hospital-voting"]},{"slug":"bader-ofer","term":"שיטת בדר־עופר","shortDefinition":"שיטת חלוקת המנדטים העודפים הנוהגת בישראל, על שם חברי הכנסת שיזמו אותה.","citedFact":"סעיף 81(ד)(1) לחוק הבחירות לכנסת מורה לחשב לכל רשימה \"מודד רשימה\" בדרך של חילוק קולותיה הכשרים במספר המנדטים שזכתה בהם בחלוקה הראשונה בתוספת אחד, והרשימה שמודד הרשימה שלה הגדול ביותר זוכה במנדט הנוסף.","explanation":["השיטה פועלת בשני שלבים. בשלב הראשון כל רשימה שעברה את אחוז החסימה מקבלת מנדט על כל פעם שלמה שקולותיה מכילים את המודד. בשלב השני מחולקים המנדטים שנותרו, אחד אחרי אחד, לפי מודד הרשימה.","מודד הרשימה הוא בפועל מספר הקולות שרשימה תשלם על המנדט הבא שלה. הרשימה שמשלמת את המספר הגבוה ביותר זוכה בו, ואחר כך מודד הרשימה שלה מחושב מחדש בהתחשב במנדט שקיבלה.","השיטה אומצה בישראל בשנת 1973 ונקראת על שם חברי הכנסת שיזמו אותה.","סעיף 81(ד)(2) קובע שאם לשתי רשימות או יותר יש מודדי רשימה שווים, הכרעה בין מי מהן תזכה במנדט הנוסף תיעשה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות המרכזית."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://www.idi.org.il/articles/3499","title":"המכון הישראלי לדמוקרטיה, \"איך הקולות הופכים למנדטים?\""}],"relatedSlugs":["measure","surplus-seats","blocking-percentage","mandate"]},{"slug":"ballot-box","term":"קלפי","shortDefinition":"נקודת ההצבעה שאליה הבוחר משויך לפי רשימת הבוחרים.","citedFact":"סעיף 7 לחוק הבחירות לכנסת קובע שכל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי אשר רשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו, למעט המצביעים לפי ההסדרים המיוחדים שבחוק.","explanation":["השיוך לקלפי מכונה ריתוק. הוא נועד למנוע הצבעה כפולה, ולכן בוחר אינו יכול לבחור באיזו קלפי להצביע.","סעיף 55ב מחייב לשלוח לכל מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים, לא יאוחר מ־21 ימים לפני יום הבחירות, הודעה על המען המפורט של הקלפי שבה הוא רשאי להצביע.","כל קלפי מנוהלת בידי ועדת קלפי. סעיף 21(א)(1) מחייב שבכל ועדת קלפי ייוצגו לא פחות משלוש סיעות, וסעיף 21(ז) קובע שמי שביום הבחירות הוא בן שבע עשרה ומעלה כשיר להיות חבר ועדת קלפי.","ההסדרים המיוחדים שבחוק, ובהם הצבעת חיילים, אסירים, מאושפזים ואנשים המוגבלים בניידות, מוציאים את המצביע מן הריתוק ומחייבים הצבעה במעטפה כפולה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["double-envelope","voter-register","accessible-polling"]},{"slug":"ballot-slip","term":"פתק הצבעה","shortDefinition":"הפתק שהבוחר מכניס למעטפת ההצבעה, ועליו אות הרשימה או כינויה ואותה.","citedFact":"סעיף 76(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע שפתקי הצבעה יהיו מודפסים לפי דוגמה שאישרה הוועדה המרכזית, ועליהם אות, או כינוי ואות, של הרשימה ותו לא.","explanation":["סעיף 76(ג) מאפשר להצביע גם בפתק ריק שעליו מסומנים בכתב יד אות הרשימה או האות עם הכינוי, ותו לא, ובלבד שסומנו בעט בצבע כחול. כל בוחר רשאי לקבל מוועדת הקלפי פתק ריק.","סעיף 76(ב) מאפשר לרשימה להוסיף לאות ולכינוי העבריים את האות והכינוי הערביים שהוועדה המרכזית אישרה כמקבילים, והבוחר רשאי להשתמש בפתק בעברית בלבד או בעברית עם התרגום לערבית.","סעיף 76(ד) קובע שבפתק שיש עליו אות של רשימה עם כינוי שונה מן הכינוי שאושר לאותה רשימה, ייחשב הקול על פי האות.","סעיף 75(א) קובע את אופן ההצבעה: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו הוא נותן פתק הצבעה לתוך מעטפת ההצבעה, ומטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["valid-vote","invalid-vote","list-letters","secret-ballot"]},{"slug":"blocking-percentage","term":"אחוז חסימה","shortDefinition":"שיעור הקולות הכשרים המינימלי שרשימה חייבת לקבל כדי להשתתף בחלוקת המנדטים.","citedFact":"סעיף 81(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע כי בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות שקיבלו לפחות 3.25% מסך כל הקולות הכשרים. השיעור הועלה מ־2% ל־3.25% בתיקון מס' 62 לחוק, שהתקבל בכנסת ב־11 במרס 2014 והוחל מהבחירות לכנסת ה־20.","explanation":["אחוז החסימה הוא תנאי סף. רשימה שלא הגיעה אליו אינה משתתפת בחלוקת המנדטים כלל, גם אם קיבלה מאות אלפי קולות, והקולות שניתנו לה אינם מתורגמים למנדטים.","הסף מחושב מסך כל הקולות הכשרים בבחירות, ולא ממספר הבוחרים שהיו זכאים להצביע. לכן המספר המוחלט של הקולות הדרוש משתנה מבחירות לבחירות לפי שיעור ההשתתפות.","לפני התיקון של 2014 עמד הסף על 2%. העלאת הסף מקטינה את מספר הרשימות המשתתפות בחלוקה ומגדילה את מספר הקולות שאינם מיוצגים."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301595.pdf","title":"חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 62), התשע\"ד-2014, ספר החוקים 347"}],"relatedSlugs":["measure","bader-ofer","surplus-agreement","wasted-votes"]},{"slug":"candidate","term":"מועמד","shortDefinition":"מי ששמו נכלל ברשימת מועמדים שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית.","citedFact":"סעיף 57(ט1) לחוק הבחירות לכנסת מחייב את המועמד להצהיר בכתב ההסכמה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולהימנע מלפעול בניגוד לעקרונות סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת.","explanation":["מועמדות מחייבת הסכמה בכתב. סעיף 57(ט)(1) קובע שהרשימה תוגש בצירוף כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים, חתום על ידו.","סעיף 58 קובע שאדם יכול להיות מועמד ברשימה אחת בלבד. מי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות או יותר, הוועדה המרכזית תמחק את שמו מכל הרשימות.","סעיף 62ב מסדיר מחיקת מועמד שאינו כשיר, וסעיף 63א מסדיר מחיקת מועמד המנוע מלהשתתף בבחירות לפי סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת.","סעיף 6(ג) לחוק־יסוד: הכנסת קובע שמועמד שנידון כאמור בסעיף 6(א) ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת הרשימה ולפני שהחל לכהן, דינו כדין מי שהתפטר מן הרשימה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["candidate-list","right-to-be-elected","disqualification","oath-of-allegiance"]},{"slug":"candidate-list","term":"רשימת מועמדים","shortDefinition":"הרשימה הממוספרת של המועמדים שמפלגה מגישה לוועדת הבחירות המרכזית.","citedFact":"סעיף 57(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע שרשימת מועמדים תכיל לא יותר מ־120 שמות של אנשים הזכאים להיבחר ושהסכימו להכללת שמם ברשימה, כשכל שם מסומן במספר סידורי.","explanation":["סעיף 57(ט)(1) קובע שהרשימה, בצירוף כתב הסכמה חתום של כל אחד מהמועמדים, תוגש לוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־49 שלפני יום הבחירות בשעה 22:00. המועד הזה נקבע בתיקון שנעשה בחוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה) משנת 2026.","סעיף 57(ט2) אוסר על שינוי ברשימה שהוגשה: אין להחליף מועמד, למחוק או להוסיף שם, לשנות את סדר הרישום או את המספר הסידורי.","סעיף 58 קובע שאדם יכול להיות מועמד ברשימה אחת בלבד, ומי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות או יותר, הוועדה המרכזית תמחק את שמו מכל הרשימות.","רשימה שמגישות שתי מפלגות או יותר היא רשימת מועמדים משותפת, וסעיף 57(ב) מחייב אותה לציין גם את השתייכותו המפלגתית של כל מועמד."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14147458.pdf","title":"חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ\"ו-2026, ספר החוקים 762"}],"relatedSlugs":["party","candidate","list-letters","list-head"]},{"slug":"caretaker-government","term":"ממשלת מעבר","shortDefinition":"הממשלה היוצאת, הממשיכה במילוי תפקידיה עד שתיכון ממשלה חדשה.","citedFact":"סעיף 30(ב) לחוק־יסוד: הממשלה קובע שעם בחירת כנסת חדשה, או עם התפטרות הממשלה בנסיבות שבסעיפים 18 עד 21 או 29, תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה.","explanation":["המונח ממשלת מעבר אינו מופיע בחוק. מה שהחוק קובע הוא רציפות: אין רגע שבו המדינה בלי ממשלה, גם אחרי שהכנסת שנתנה בה אמון סיימה את כהונתה.","סעיף 30(ג) קובע שראש הממשלה שהתפטר ימשיך במילוי תפקידו עד שתיכון הממשלה החדשה, ומסדיר מי יכהן כראש הממשלה בפועל אם ראש הממשלה נפטר, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הופסקה כהונתו מחמת עבירה.","סעיף 30(ד) מאפשר לממשלה המכהנת לפי סעיף 30(ב) למנות חבר כנסת להיות שר בתפקידו של שר שחדל לכהן, ומינוי כזה אינו טעון אישור הכנסת.","סעיף 30(א) קובע שבמקביל יפתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/73690.htm","title":"חוק־יסוד: הממשלה, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["government-formation","no-confidence","knesset-dissolution","coalition"]},{"slug":"central-elections-committee","term":"ועדת הבחירות המרכזית","shortDefinition":"הגוף שמנהל את הבחירות לכנסת. חבריו הם נציגי סיעות הכנסת ובראשו שופט בית המשפט העליון.","citedFact":"סעיף 16(ב) לחוק הבחירות לכנסת קובע שלושים מקומות בוועדה המרכזית, כשלכל סיעה שיש לה בכנסת ארבעה חברים או יותר מקום אחד לכל ארבעה מחבריה, והמקומות שנותרו מתחלקים לפי גודל העודפים.","explanation":["סעיף 17(א) קובע שיושב ראש הוועדה המרכזית יהיה אחד משופטי בית המשפט העליון שייבחר לכך על ידי שופטי בית המשפט העליון, לא יאוחר מהיום ה־60 מיום כינוסה של הכנסת, והוא נוסף על חברי הוועדה.","סעיף 16(ג) מבטיח שכל סיעה שלא הגיעה לייצוג לפי מפתח המקומות תקבל בוועדה חבר אחד. סעיף 16(ו) אוסר על שר, סגן שר, עובד מדינה שאינו מורה וחייל בשירות סדיר או בקבע להיות חברים בוועדה.","סעיף 17(ו) קובע שליושב ראש יהיו ארבעה סגנים, וועדת הכנסת רשאית להגדיל את מספרם עד לשמונה. ארבעה מהסגנים יהיו מארבע הסיעות הגדולות בכנסת.","הוועדה היא גם הגוף שמאשר את רשימות המועמדים, קובע את מקומות הקלפי ומפרסם את תוצאות הבחירות ברשומות."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["faction","results-publication","vote-counting"]},{"slug":"coalition","term":"קואליציה","shortDefinition":"הצירוף של סיעות התומכות בממשלה. הכינוי אינו מונח מוגדר בחוק, אך המצב שהוא מתאר כן.","citedFact":"סעיף 3 לחוק־יסוד: הממשלה קובע שהממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, וסעיף 13(ד) קובע שהממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם.","explanation":["המונח קואליציה אינו מופיע בחוק־יסוד: הממשלה. מה שהחוק מסדיר הוא אמון הכנסת בממשלה, ובפועל אמון כזה מחייב תמיכה של רוב חברי הכנסת.","סעיף 11(ג) לחוק הכנסת מגדיר את הצד הנגדי: סיעות האופוזיציה הן הסיעות שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת. מכאן שההסכמים המחייבים תמיכה בממשלה הם המבחן המשפטי לשייכות לקואליציה.","סעיף 13(ד) מחייב את הממשלה להתייצב לפני הכנסת ולהודיע על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ורק אז לבקש הבעת אמון.","סעיף 28(ב) קובע שהבעת אי אמון תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת. לכן קואליציה שמחזיקה 61 מנדטים מונעת הפלה של הממשלה גם אם אינה מצליחה להעביר חקיקה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/73690.htm","title":"חוק־יסוד: הממשלה, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/72263.htm","title":"חוק הכנסת, תשנ\"ד-1994, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["opposition","no-confidence","government-formation","mandate"]},{"slug":"disqualification","term":"פסילת רשימה או מועמד","shortDefinition":"מניעת השתתפות של רשימה או של מועמד בבחירות מטעמים שנקבעו בחוק־יסוד.","citedFact":"סעיף 7א(ב) לחוק־יסוד: הכנסת קובע שהחלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון.","explanation":["סעיף 7א(א) מונה שלוש עילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. העילות חלות על מטרות הרשימה, על מעשיה ועל מעשיו והתבטאויותיו של אדם.","סעיף 7א(א1) קובע שיראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת הרשימה כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת.","סעיף 7א(ג) מחייב את המועמד להצהיר הצהרה לעניין הסעיף. ההצהרה נכללת בכתב ההסכמה לפי סעיף 57(ט1) לחוק הבחירות לכנסת.","החוק מבחין בין רשימה למועמד: החלטה על פסילת מועמד טעונה אישור בית המשפט העליון, ועל החלטות אחרות של הוועדה ניתן לערער לפי סעיף 64 לחוק הבחירות לכנסת."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["candidate","candidate-list","central-elections-committee","platform"]},{"slug":"double-envelope","term":"מעטפה כפולה","shortDefinition":"הצבעה שבה מעטפת ההצבעה מוכנסת למעטפה חיצונית הנושאת את פרטי המצביע, ונספרת בוועדה המרכזית.","citedFact":"לפי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־24 במרס 2019, בבחירות לכנסת ה־20 הקולות הכשרים שמקורם במעטפות כפולות הסתכמו ב־232,681 קולות, שהם 5.53% מסך 4,210,884 הקולות הכשרים באותן בחירות.","explanation":["השיטה מאפשרת להצביע שלא בקלפי שאליה הבוחר מרותק, בלי לוותר על חשאיות ההצבעה ובלי לפתוח פתח להצבעה כפולה. פתק ההצבעה מוכנס למעטפת ההצבעה הרגילה, וזו מוכנסת למעטפה חיצונית שעליה נרשמים פרטי המצביע.","סעיף 91(ב) לחוק הבחירות לכנסת קובע את המנגנון לגבי חיילים, וסעיף 68א(ה) קובע אותו לגבי אנשים המוגבלים בניידות. בשני המקרים ועדת הקלפי מציינת על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר ואת מספר זהותו במרשם האוכלוסין.","המעטפות אינן נספרות בקלפי שבה הוצבעו. הן מועברות לוועדת הבחירות המרכזית, שם נבדקת הזכאות לפי הפרטים שעל המעטפה החיצונית, ורק אחר כך המעטפה הפנימית נפתחת ונספרת.","סעיף 78(א)(6) קובע שמעטפת הצבעה של בוחר שהגיעה לוועדה המרכזית לאחר היום הראשון שלאחר יום הבחירות היא קול פסול."],"sources":[{"url":"https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/2e5ce5ea-ec1e-e911-80e1-00155d0a98a9/2_2e5ce5ea-ec1e-e911-80e1-00155d0a98a9_11_10970.pdf","title":"מרכז המחקר והמידע של הכנסת, \"הצבעה במעטפות כפולות\", 24 במרס 2019"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["ballot-box","soldier-voting","hospital-voting","prisoner-voting","accessible-polling"]},{"slug":"election-broadcasts","term":"תשדירי תעמולה","shortDefinition":"זמן השידור המוקצב לכל רשימה ברדיו ובטלוויזיה לקראת הבחירות.","citedFact":"סעיף 15א(ב) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) קובע שלכל רשימת מועמדים יינתנו 7 דקות תעמולה בטלוויזיה, ולכל רשימה שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת 2 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת.","explanation":["סעיף 15א(א) קובע שלא יהיו שידורים של תעמולת בחירות בטלוויזיה אלא ב־14 הימים שלפני הבחירות. סעיף 15(א1) קובע את אותה מגבלה לגבי הרדיו.","סעיף 15(א) קובע את ההקצבה ברדיו: 15 דקות לכל רשימת מועמדים, ו־4 דקות נוספות לכל חבר כנסת של מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת.","סעיף 15א(ג) קובע שלא יהיו שידורים כאלה בימי המנוחה, וסעיף 15א(ד) מחייב שהתעמולה תופק על ידי המפלגות או הרשימות על חשבונן ותאושר בידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.","ההקצבה יוצרת פער מובנה: רשימה חדשה מקבלת את המכסה הבסיסית, ורשימה של סיעה יוצאת מקבלת תוספת לכל אחד מחבריה בכנסת."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/90696.htm","title":"חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי\"ט-1959, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["election-propaganda","faction","propaganda-transparency"]},{"slug":"election-day","term":"יום הבחירות","shortDefinition":"היום הקבוע בחוק לקיום הבחירות לכנסת, שהוא יום שבתון.","citedFact":"סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שהבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, ואם השנה שלפניה הייתה שנה מעוברת, ביום ג' הראשון לאותו חודש.","explanation":["סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שיום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי התחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם.","סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת קובע שעובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהיה משתכר ביום הבחירות אילולא שבת.","סעיף 72(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע את שעות פתיחת הקלפי, וסעיף 129 אוסר תעמולת בחירות באסיפות, בתהלוכות, ברמקולים ובשידורי רדיו וטלוויזיה משעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות ובכל יום הבחירות.","אם הכנסת מתפזרת לפני תום כהונתה, מועד הבחירות נקבע בחוק ההתפזרות עצמו ולא לפי סעיף 9."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["knesset-dissolution","election-propaganda"]},{"slug":"election-poll","term":"סקר בחירות","shortDefinition":"סקר הנערך בתקופת הבחירות ובודק דפוסי הצבעה, שפרסומו כפוף לחובות גילוי.","citedFact":"סעיף 16ה(ח) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) אוסר לשדר או לפרסם בכתב לציבור, בתקופה שתחילתה בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות ומסתיימת במועד סגירת הקלפיות, תוצאות של סקר בחירות שלא פורסמו לפני תחילת אותה תקופה.","explanation":["סעיף 16ה(ב) מחייב את הראשון שמשדר תוצאות סקר, ואת מי שמשדר בתוך 24 שעות ממסירתן לציבור, לציין שש עובדות: שם הגוף שהזמין את הסקר, שם הגורם שערך אותו, התאריך או התקופה שבה בוצע, האוכלוסייה שמתוכה נלקח המדגם, מספר האנשים שהתבקשו להשתתף ומספר המשתתפים בפועל, ומרווח הטעות.","סעיף 16ה(ג) מוסיף שהמפרסם בכתב יפרט גם את השאלות שנשאלו בסקר.","סעיף 16ה(ד) קובע שסקר שאינו מבוסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות יפורסם עם ציון מובלט שהוא אינו מבוסס על שיטות כאלה ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות הציבור.","סעיף 16ה(ה) מחייב את עורך הסקר לשלוח העתק מהתוצאות לוועדת הבחירות המרכזית, לעיון כל דורש, עם פרטי שיטת הדגימה וגודל המדגם, וסעיף 16ה(ז) מחייב לשמור את נתוני הסקר שלוש שנים מיום הבחירות.","מי שממשיך לפרסם בתקופת האיסור סקר שפורסם לפניה חייב לציין בהבלטה שהסקר אינו עדכני."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/90696.htm","title":"חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי\"ט-1959, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["election-propaganda","election-day","propaganda-transparency"]},{"slug":"election-propaganda","term":"תעמולת בחירות","shortDefinition":"פרסום שנועד להשפיע על הבוחרים, הכפוף לחוק הבחירות (דרכי תעמולה).","citedFact":"סעיף 2 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) קובע שהאיסורים וההגבלות לפי החוק יחולו בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות וביום הבחירות, ואולם ההגבלות שבסעיפים 2א, 2א1, 4, 12 ו־13 יחולו אף מחוץ לתקופה האמורה.","explanation":["סעיף 5(א)(1) קובע שלא תהא תעמולת בחירות בשידורי רדיו או טלוויזיה בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות, למעט התשדירים המוקצבים לפי סעיפים 15, 15א ו־16ד.","סעיף 10 מגביל תעמולה במודעות מודפסות: מודעה בעיתון לא תהא גדולה מ־40 אינץ', לא תפורסם יותר ממודעה אחת ביום מטעם כל מפלגה בעיתון אחד, ולא תפרסם מפלגה יותר מ־10,000 אינץ' בסך הכול במשך שלושת החודשים שלפני יום הבחירות.","סעיף 129 לחוק הבחירות לכנסת אוסר תעמולת בחירות באסיפות, בתהלוכות, ברמקולים ובשידורי רדיו וטלוויזיה משעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות ובכל יום הבחירות.","סעיף 17 לחוק התעמולה קובע שהמפר הוראה מהוראותיו, או אינו מקיים חיוב שהוטל עליו לפי הוראותיו בידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, דינו מאסר שישה חודשים או קנס."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/90696.htm","title":"חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי\"ט-1959, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["propaganda-transparency","election-broadcasts","election-poll","election-day"]},{"slug":"entrenchment","term":"שריון","shortDefinition":"הגנה על סעיף בחוק־יסוד, שמחייבת רוב מיוחד לשינויו.","citedFact":"סעיף 45 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שאין לשנות את סעיף 44 או את סעיף 45 עצמו אלא ברוב של שמונים חברי כנסת. זהו הרוב המיוחד הגבוה ביותר הקבוע בחוק־היסוד.","explanation":["סעיף 4 לחוק־יסוד: הכנסת, הקובע את שיטת הבחירות, מסתיים בקביעה שאין לשנות את הסעיף אלא ברוב של חברי הכנסת. זהו השריון הראשון שנקבע בחקיקת ישראל.","סעיף 46 קובע שהרוב הדרוש לשינוי הסעיפים 4, 9א, 34, 44 או 45 יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ושלעניין זה שינוי הוא בין מפורש ובין משתמע.","התוצאה המעשית: שינוי שיטת הבחירות אינו יכול להיעשות ברוב מקרי של המצביעים בפועל, אלא דורש רוב של חברי הכנסת בכל אחת משלוש הקריאות.","סעיף 44 מוסיף הגנה מסוג אחר: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות את חוק־היסוד או להפקיע זמנית את תוקפו."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["knesset","secret-ballot","knesset-dissolution","knesset-term"]},{"slug":"evacuee-voting","term":"קלפי ייעודית למפונים","shortDefinition":"הסדר הצבעה שנקבע במיוחד לבחירות לכנסת ה־26 עבור מי שהתפנה מביתו בשל המצב הביטחוני.","citedFact":"סעיף 116יז10(א) לחוק הבחירות לכנסת, כהוראת שעה לבחירות לכנסת ה־26, מגדיר מפונה כאדם שעזב את מקום מגוריו עקב המצב הביטחוני מאז יום כ\"ב בתשרי התשפ\"ד, 7 באוקטובר 2023, וטרם חזר להתגורר בו.","explanation":["ההסדר נוסף לחוק הבחירות לכנסת בחוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה) משנת 2026, וסעיף 2 לאותו חוק קובע שהוראות הפרק יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש.","סעיף 116יז10(ב) קובע שבוחר שהוא מפונה רשאי להצביע בקלפי ייעודית למפונים או בכל קלפי שנקבעה כקלפי להצבעת אנשים המוגבלים בניידות לפי סעיף 68א.","סעיף 116יז10(ה) מחייב את יושב ראש הוועדה המרכזית לקבוע את מקומות הקלפיות הייעודיות למפונים לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, ומאפשר לו לעדכן את קביעתו מזמן לזמן.","סעיף 116יז10(ג) מחייב גורמים ציבוריים למסור מידע סטטיסטי על מספר המפונים, וסעיף 116יז10(ד) מחייב למחוק את המידע בסמוך ליום פרסום תוצאות הבחירות ולא יאוחר מ־14 ימים מאותו מועד."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14147458.pdf","title":"חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ\"ו-2026, ספר החוקים 762"}],"relatedSlugs":["accessible-polling","double-envelope","ballot-box"]},{"slug":"faction","term":"סיעה","shortDefinition":"קבוצת חברי הכנסת הפועלת יחד בכנסת. הסיעה היא היחידה הפרלמנטרית, בעוד המפלגה היא הגוף שמחוץ לכנסת.","citedFact":"סעיף 59(1) לחוק הכנסת קובע שהתפלגות של סיעה מוכרת אם היא של קבוצה של שני חברי הכנסת לפחות, שהם שליש ממספר חברי הסיעה לפחות.","explanation":["סעיף 25(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע שלעניין הקמת ועדת הבחירות המרכזית רואים רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת כסיעה, ומספר חברי הסיעה כמספר המועמדים שנבחרו.","ההבחנה בין סיעה למפלגה מעשית. מפלגה נרשמת בפנקס המפלגות ומגישה רשימת מועמדים, והסיעה היא הביטוי של הרשימה בכנסת שנבחרה. רשימה משותפת של כמה מפלגות מופיעה בכנסת כסיעה אחת, אלא אם היא מתפלגת.","סעיף 61(א) לחוק הכנסת עוסק בחבר כנסת שפרש מסיעתו שלא במסגרת התפלגות. ועדת הכנסת קובעת את דבר הפרישה, וסעיף 61(ד) קובע שחבר כנסת שהוועדה הודיעה על פרישתו לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה כנסת.","מספר חברי הסיעה קובע זכויות מעשיות: ייצוג בוועדת הבחירות המרכזית ובוועדות הקלפי, אורך תשדירי התעמולה, וכמה שרים רשאים לפנות את מקומם לפי החוק הנורווגי."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/72263.htm","title":"חוק הכנסת, תשנ\"ד-1994, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["party","candidate-list","norwegian-law","opposition"]},{"slug":"government-formation","term":"הרכבת ממשלה","shortDefinition":"ההליך שבו נשיא המדינה מטיל על חבר כנסת להרכיב ממשלה, והמועדים הקבועים לו.","citedFact":"סעיף 8 לחוק־יסוד: הממשלה קובע שלחבר הכנסת שנשיא המדינה הטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה נתונה תקופה של 28 ימים, ושהנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 14 ימים.","explanation":["סעיף 7(א) קובע שהנשיא יטיל את התפקיד, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך, בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה.","סעיף 9(א) קובע מה קורה אם התקופה חלפה בלי ממשלה: הנשיא יטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר, או יודיע ליושב ראש הכנסת שאינו רואה אפשרות להגיע להרכבת ממשלה, והכול בתוך שלושה ימים. סעיף 9(ג) קובע שלחבר הכנסת השני נתונה תקופה של 28 ימים.","סעיף 10 מאפשר לרוב חברי הכנסת לבקש מהנשיא להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים, וסעיף 11(ב) קובע מתי ייראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה באין ממשלה.","סעיף 13(ב) קובע שיושב ראש הכנסת יקבע ישיבה לצורך כינון הממשלה בתוך שבעה ימים מיום ההודעה לכנסת על הרכבתה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/73690.htm","title":"חוק־יסוד: הממשלה, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["coalition","caretaker-government","no-confidence","results-publication"]},{"slug":"hospital-voting","term":"הצבעת מאושפזים","shortDefinition":"הצבעה בקלפי מיוחדת בבית חולים שבו הבוחר מאושפז.","citedFact":"סעיף 116יג(ג) לחוק הבחירות לכנסת מחייב את יושב ראש הוועדה המרכזית לקבוע, לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, את בתי החולים שבהם יוצבו קלפיות למאושפזים.","explanation":["סעיף 116יג(א) קובע שמאושפז רשאי להצביע בקלפי למאושפזים המוצבת בבית החולים שבו הוא מאושפז.","סעיף 116יג(א1) מאפשר להצביע בקלפי זו גם לשוטרים המוצבים בה לשמירת הסדר, וכן לעובדי הצוות הרפואי אם מנהל בית החולים נוכח שקרוב לוודאי שהעובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה בדרך אחרת.","אותו סעיף 116יג(ג) מוסיף שהקלפי תעמוד, במידת האפשר, במקום מרכזי בבית החולים שהוא נוח לגישה למאושפזים, ומאפשר להציב יותר מקלפי אחת או להציב קלפי במקומות שונים בשעות שייקבעו.","סעיף 116יג(ב) מחייב את שר הבריאות למסור ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי החולים לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות.","פרק י'3 לחוק חל גם על מוסדות לאנשים המוגבלים בניידות, וסעיף 116יז1 מסדיר את הצבעתם."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["double-envelope","accessible-polling"]},{"slug":"immunity","term":"חסינות חבר הכנסת","shortDefinition":"ההגנות שהחוק מקנה לחבר הכנסת בשל מילוי תפקידו ובפני הליכים.","citedFact":"סעיף 1(א) לחוק חסינות חברי הכנסת קובע שחבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה, אם היו במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת.","explanation":["סעיף 1(א1) מחריג מן החסינות מעשה או התבטאות שאינם אקראיים שיש בהם שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שלילת אופייה הדמוקרטי, הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור.","סעיף 1(ג) קובע שחסינות זו עומדת לחבר הכנסת גם לאחר שחדל להיות חבר הכנסת.","סעיף 4(א)(1) קובע שכתב אישום נגד חבר הכנסת בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה, וסעיף 4(א)(3) מקנה לחבר הכנסת 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי.","סעיף 4(א1) קובע שהחסינות ההליכית אינה חלה על עבירת תעבורה, על עבירה שנקבעה כעבירת קנס ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.","סעיף 13(ו) קובע שהחלטת הכנסת על נטילת חסינות או על קביעת חסינות בפני דין פלילי תיעשה בהצבעה גלויה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/72245.htm","title":"חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי\"א-1951, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["knesset","faction","oath-of-allegiance"]},{"slug":"invalid-vote","term":"קול פסול","shortDefinition":"קול שאינו נספר לאף רשימה משום שאינו עומד בדרישות החוק.","citedFact":"סעיף 78(א)(3) לחוק הבחירות לכנסת קובע שסימן או דבר במעטפת ההצבעה או בפתק ההצבעה העשוי לזהות את המצביע הופך את הקול לפסול.","explanation":["סעיף 78(א) מונה את עילות הפסלות, ובהן פתק שאינו מתאים להוראות סעיף 76, פתק ריק שאינו מתאים להוראות סעיף 76, מעטפה שאינה מאלה שסיפקה הוועדה המרכזית, ומעטפה שהוכנס לה יותר מפתק אחד.","סעיף 78(א)(6) קובע שמעטפת הצבעה של בוחר שהגיעה לוועדה המרכזית לאחר היום הראשון שלאחר יום הבחירות היא קול פסול. ההוראה נוגעת בעיקר להצבעה במעטפות כפולות.","פסלות בשל סימן מזהה נובעת מעקרון חשאיות ההצבעה. מעטפה שניתן לקשור לבוחר מסוים פוגעת בעקרון הזה ולכן נפסלת.","סעיף 78(ב) מאפשר לקבוע בתקנות הוראות נוספות בדבר פסילת קולות, ובלבד שהחלטת הוועדה המרכזית התקבלה ברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["valid-vote","ballot-slip","secret-ballot","double-envelope"]},{"slug":"knesset","term":"כנסת","shortDefinition":"בית הנבחרים של מדינת ישראל, בן 120 חברים.","citedFact":"סעיף 1 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שהכנסת היא בית הנבחרים של המדינה, וסעיף 2 קובע שמקום מושבה בירושלים.","explanation":["סעיף 3 קובע שהכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר, וסעיף 8 קובע שתקופת כהונתה תהיה ארבע שנים מיום היבחרה.","סעיף 12 קובע שהכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה, לאחר פרסום תוצאות הבחירות, בתוך ארבעה עשר ימים מיום הבחירות, וסעיף 14 מסדיר את ישיבת הפתיחה.","סעיף 25 קובע שהכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במניין המשתתפים, והכול כשאין בחוק הוראה אחרת. סעיף 24 קובע שהכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים, אם אין בחוק הוראה אחרת.","סעיף 44 קובע שאין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות את חוק־יסוד: הכנסת, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["mandate","knesset-term","oath-of-allegiance","entrenchment"]},{"slug":"knesset-dissolution","term":"פיזור הכנסת","shortDefinition":"סיום כהונת הכנסת לפני תום ארבע השנים, בדרך של חוק או בצו של ראש הממשלה.","citedFact":"סעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שלא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה אלא בדרך קבלת חוק לעניין זה, ברוב חברי הכנסת, כלומר ברוב של 61 לפחות.","explanation":["סעיף 35 מחייב שחוק ההתפזרות יכלול הוראה על מועד הבחירות לכנסת שלאחריה, שלא יהיה מאוחר מחמישה חודשים מיום קבלת החוק.","סעיף 36א(א) קובע מסלול נפרד: אם לא נתקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה, וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום הקובע, ולא יאוחר מ־100 ימים ממנו אם החליטה הכנסת ברוב חבריה לדחות בשל סמיכות לחג, למועד או ליום זיכרון.","סעיף 29(א) לחוק־יסוד: הממשלה מאפשר לראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת בצו אם נוכח שקיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה. הצו נכנס לתוקף 21 ימים אחרי יום פרסומו.","סעיף 29(ב) מאפשר לרוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בתוך 21 ימים מפרסום הצו, להטיל על חבר כנסת אחר את התפקיד להרכיב ממשלה, וכך למנוע את הבחירות.","סעיף 46 קובע שהרוב הדרוש לשינוי סעיף 34 נדרש בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/73690.htm","title":"חוק־יסוד: הממשלה, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["knesset-term","election-day","caretaker-government","no-confidence"]},{"slug":"knesset-term","term":"תקופת כהונת הכנסת","shortDefinition":"ארבע שנים מיום היבחרה, אלא אם הכנסת מתפזרת קודם לכן.","citedFact":"סעיף 8 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שתקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה.","explanation":["סעיף 9 קובע את מועד הבחירות בתום התקופה: יום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונת הכנסת היוצאת, ואם השנה שלפניה הייתה מעוברת, יום ג' הראשון לאותו חודש.","סעיף 36 קובע שאם החליטה הכנסת להתפזר, תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה תהיה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה. כך הלוח חוזר למועד הקבוע בסעיף 9.","סעיף 9א מאפשר להאריך את תקופת הכהונה בחוק שיתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת, בנסיבות מיוחדות המונעות קיום בחירות במועדן. סעיף 46 מחייב שהרוב הזה יתקיים בשלוש הקריאות.","סעיף 37 קובע את רציפות הכנסת: הכנסת היוצאת תמשיך בכהונתה עד לכינוסה של הכנסת הנכנסת."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["knesset","election-day","knesset-dissolution","entrenchment"]},{"slug":"list-head","term":"ראש הרשימה","shortDefinition":"המועמד הראשון ברשימה. סדר הרשימה קובע מי נכנס לכנסת.","citedFact":"סעיף 83 לחוק הבחירות לכנסת קובע שברשימת מועמדים שזכתה במנדטים, האנשים ששמותיהם נקובים בראש הרשימה, בזה אחר זה, הם חברי הכנסת.","explanation":["הבוחר בישראל מצביע לרשימה ולא למועמד. הסדר שנקבע בתוך הרשימה לפני הגשתה הוא שקובע מי מבין המועמדים ייכנס לכנסת.","סעיף 57(ט2) אוסר על שינוי סדר הרישום לאחר הגשת הרשימה, כך שהסדר שנקבע ביום ההגשה הוא הסדר הסופי.","סעיף 87 מסדיר חילופי מועמדים, וסעיף 43 לחוק־יסוד: הכנסת מסדיר חילופים של חברי כנסת. כשמתפנה מקום, הבא בתור ברשימה נכנס לכנסת.","ראש הרשימה אינו מועמד לראשות הממשלה בקלפי. לפי סעיפים 7 ו־13 לחוק־יסוד: הממשלה נשיא המדינה מטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת, והממשלה נכונה משהביעה בה הכנסת אמון."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["candidate-list","mandate","norwegian-law","government-formation"]},{"slug":"list-letters","term":"אות הרשימה","shortDefinition":"האותיות העבריות שמזהות רשימה בפתק ההצבעה.","citedFact":"סעיף 61(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע שרשימת מועמדים תישא כינוי עם עד שלוש אותיות שונות של האלף־בית העברי, להבדילה מרשימות מועמדים אחרות.","explanation":["סעיף 61(ב) מקנה זכות עדיפות למפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת על ידי סיעה לסמן את רשימתה באות או באותיות שבהן הייתה מסומנת רשימתה בבחירות לכנסת היוצאת, או באות ששימשה אותה בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, אף אם הן שונות משמה.","לשתי מפלגות או יותר המיוצגות בכנסת היוצאת והמגישות רשימה משותפת יש זכות עדיפות דומה, ובמקרה כזה המספר הכולל של האותיות יכול לעלות על שלוש.","סעיף 76(ד) קובע שאם בפתק יש אות של רשימה עם כינוי שונה מזה שאושר לה, ייחשב הקול על פי האות. האות היא לכן המזהה המשפטי המכריע.","סעיף 7 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) מגביל את השימוש באות של רשימה בתעמולת בחירות."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/90696.htm","title":"חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי\"ט-1959, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["ballot-slip","candidate-list"]},{"slug":"mandate","term":"מנדט","shortDefinition":"מושב בכנסת. במניין המנדטים נמדד כוחה של רשימה בבחירות.","citedFact":"סעיף 3 לחוק־יסוד: הכנסת קובע כי הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר. מספר זה קבוע ואינו משתנה לפי מספר הבוחרים או מספר הרשימות.","explanation":["המנדט אינו נתון לרשימה אלא לאדם. סעיף 83 לחוק הבחירות לכנסת קובע שרשימה שזכתה במנדטים, האנשים ששמותיהם נקובים בראש הרשימה, בזה אחר זה, הם חברי הכנסת.","מכיוון שמספר המנדטים קבוע, כל מנדט שרשימה אחת מקבלת הוא מנדט שרשימה אחרת אינה מקבלת. זה מה שהופך את חלוקת העודפים לשאלה מעשית ולא תיאורטית.","רוב בכנסת הוא 61 מנדטים, כלומר יותר ממחצית מ־120. זה הרף שבו נמדדת יכולתה של קואליציה לכונן ממשלה ולהחזיק בה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["knesset","measure","list-head","coalition"]},{"slug":"measure","term":"מודד","shortDefinition":"מספר הקולות שמזכה רשימה במנדט אחד בחלוקה הראשונה.","citedFact":"סעיף 81(ב) לחוק הבחירות לכנסת קובע כי סך כל הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים יחולק במספר חברי הכנסת, והמספר השלם היוצא מן החילוק הוא המודד.","explanation":["המודד מחושב רק מקולותיהן של הרשימות שעברו את אחוז החסימה. קולות שניתנו לרשימות שלא עברו אינם נכנסים לחישוב, ולכן הן אינן מקטינות את המודד.","מכיוון שמספר חברי הכנסת קבוע על 120, המודד הוא בפועל מחיר המנדט באותן בחירות. הוא נגזר ממספר הקולות הכשרים שהצטברו לרשימות שעברו את הסף, ולכן משתנה מבחירות לבחירות.","החוק מורה לקחת את המספר השלם היוצא מן החילוק, כלומר לעגל כלפי מטה. השבר שנותר הוא מה שמייצר את המנדטים העודפים שמחולקים בשלב השני."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://www.idi.org.il/articles/3499","title":"המכון הישראלי לדמוקרטיה, \"איך הקולות הופכים למנדטים?\""}],"relatedSlugs":["bader-ofer","surplus-seats","mandate","blocking-percentage"]},{"slug":"no-confidence","term":"אי אמון","shortDefinition":"החלטת הכנסת המפילה את הממשלה, המחייבת הצבעת אמון בממשלה אחרת.","citedFact":"סעיף 28(ב) לחוק־יסוד: הממשלה קובע שהבעת אי אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים.","explanation":["ההסדר מכונה אי אמון בונה. אין די ברוב המתנגד לממשלה המכהנת, אלא נדרש רוב של חברי הכנסת שמביע אמון בממשלה חלופית מוכנה.","אותו סעיף קובע שהממשלה החדשה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם.","סעיף 28(ג) קובע שאם הצעת אי האמון הוגשה בידי 61 חברי הכנסת, יתקיים הדיון בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע מיום הגשתה.","סעיף 7(ג) קובע שהליך ההתייעצות הרגיל של נשיא המדינה אינו חל על כינון ממשלה בעקבות הבעת אי אמון, שכן הממשלה החלופית הוצגה כבר בהצבעה עצמה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/73690.htm","title":"חוק־יסוד: הממשלה, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["coalition","government-formation","caretaker-government","knesset-dissolution"]},{"slug":"norwegian-law","term":"החוק הנורווגי","shortDefinition":"ההסדר המאפשר לשר או לסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת ולפנות את מקומו לבא בתור ברשימה.","citedFact":"נוסח חוק־יסוד: הכנסת שמפרסמת הכנסת מציין בהערת השוליים לסעיף 42ג כי תיקון מס' 42 (ספר החוקים התשע\"ה, עמ' 248) הוא \"החוק הנורווגי\" בכנסת ה־20, ותיקון מס' 49 (ספר החוקים התש\"ף, עמ' 70) הוא החוק הנורווגי מהכנסת ה־23 ואילך.","explanation":["סעיף 42ג(א) לחוק־יסוד: הכנסת מאפשר לחבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת, בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת ובצירוף הסכמתו בכתב של יושב ראש סיעתו. ההסדר אינו חל על ראש הממשלה, על ממלא מקומו ועל ראש הממשלה בפועל.","סעיף 42ג(ב) קובע שהחברות בכנסת נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שההודעה הגיעה לידי יושב ראש הכנסת, זולת אם חבר הכנסת חזר בו מהודעתו קודם לכן.","סעיף 42ג(ד) מגביל את מספר חברי הכנסת מאותה סיעה שרשאים לעשות זאת. בסיעה של עשרה עד שבעה עשר חברים רשאים חמישה להפסיק את חברותם, ובסיעה של שמונה עשר חברים לפחות רשאי שליש מחברי הסיעה.","סעיף 42ג(ג) קובע שחברותו בכנסת מתחדשת אם חדל לכהן כשר או כסגן שר, והוא אינו נדרש לשוב ולהצהיר אמונים."],"sources":[{"url":"https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod4.pdf","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח משולב באתר הכנסת"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.idi.org.il/articles/26069","title":"המכון הישראלי לדמוקרטיה, \"החוק הנורווגי במציאות הישראלית\""}],"relatedSlugs":["faction","knesset","list-head","oath-of-allegiance"]},{"slug":"oath-of-allegiance","term":"הצהרת אמונים","shortDefinition":"ההצהרה שחבר הכנסת מצהיר בכנסת בתחילת כהונתו.","citedFact":"סעיף 15(א) לחוק־יסוד: הכנסת קובע את נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.","explanation":["סעיף 15(ב) קובע שסדרי ההצהרה ייקבעו בחוק, והם מוסדרים בחוק הכנסת.","סעיף 16 לחוק־היסוד עוסק במי שלא הצהיר אמונים, וסעיף 16א עוסק באי הצהרה בשל אזרחות כפולה.","סעיף 42ג(ג) קובע שחבר הכנסת שהפסיק את חברותו לפי החוק הנורווגי וחברותו התחדשה אינו נדרש לשוב ולהצהיר אמונים.","ההצהרה של חבר הכנסת שונה מן ההצהרה שבכתב ההסכמה של מועמד. האחרונה נקבעה בסעיף 57(ט1) לחוק הבחירות לכנסת ומופנית לעקרונות סעיף 7א לחוק־היסוד."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["knesset","candidate","norwegian-law"]},{"slug":"opposition","term":"אופוזיציה","shortDefinition":"הסיעות שאינן מחויבות בהסכם לתמוך בממשלה, וכן ראש האופוזיציה שנקבע בחוק.","citedFact":"סעיף 11(ג) לחוק הכנסת מגדיר את סיעות האופוזיציה כסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.","explanation":["סעיף 11(א) קובע שראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה על חבר כנסת אחר מביניהם.","סעיף 11(ב) קובע שיושב ראש הכנסת יודיע על קביעת ראש האופוזיציה בתוך 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים, ושראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.","סעיף 13 לחוק הכנסת מחייב את ראש הממשלה לדווח לראש האופוזיציה, וסעיפים 14 ו־15 קובעים את מעמדו בכנסת ובטקסים ממלכתיים.","מכיוון שההגדרה נשענת על הסכמים ועל הודעה ליושב ראש הכנסת, סיעה שאינה בממשלה אך מחויבת בהסכם לתמוך בה אינה סיעת אופוזיציה לעניין החוק."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/72263.htm","title":"חוק הכנסת, תשנ\"ד-1994, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["coalition","faction","no-confidence"]},{"slug":"party","term":"מפלגה","shortDefinition":"גוף רשום בפנקס המפלגות. רק מפלגה רשאית להגיש רשימת מועמדים לכנסת.","citedFact":"סעיף 2 לחוק המפלגות קובע שמאה בני אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה, רשאים לייסד מפלגה על ידי רישומה בפנקס המפלגות.","explanation":["סעיף 5א לחוק־יסוד: הכנסת קובע שרשימת מועמדים לכנסת תוגש על ידי מפלגה בלבד, ושדרכי ההתאגדות והרישום של מפלגות ייקבעו בחוק.","סעיף 4(א) לחוק המפלגות מחייב שבקשת הרישום תפרט את השם המוצע למפלגה, את מטרותיה ואת מענה, ואת פרטי כל חבר מייסד החתום על הבקשה, ושיצורף לה תקנון המפלגה.","סעיף 13 לחוק קובע שמפלגה שנרשמה היא תאגיד, וסעיף 21 אוסר עליה לעסוק בפעילות כלכלית עסקית.","רישום מפלגה אינו זהה להתמודדות בבחירות. מפלגה רשומה שאינה מגישה רשימת מועמדים במועד אינה מתמודדת."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/282_001.htm","title":"חוק המפלגות, תשנ\"ב-1992, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["faction","candidate-list","primaries","platform"]},{"slug":"platform","term":"מצע","shortDefinition":"מסמך העמדות שמפלגה מפרסמת לקראת הבחירות. פרסומו אינו חובה שבחוק.","citedFact":"חוק המפלגות אינו מחייב מפלגה לפרסם מצע. סעיף 4(א) מחייב את בקשת הרישום לפרט את מטרות המפלגה ולצרף תקנון, וסעיף 14(ב)(5) מחייב שהתקנון יכלול את דרך קביעתם של מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת.","explanation":["המצע הוא מסמך פוליטי ולא מסמך משפטי. אין בחוק המפלגות ובחוק הבחירות לכנסת חובה לפרסם מצע, אין דרישה לפורמט אחיד ואין גוף שמאשר את תוכנו.","מה שכן נבדק הוא המטרות שהמפלגה רשמה. סעיף 9 לחוק המפלגות מסדיר שינוי שם ומטרות, וסעיף 5 קובע סייגים לרישום מפלגה.","בנפרד מכך, סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת מאפשר למנוע השתתפות רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/282_001.htm","title":"חוק המפלגות, תשנ\"ב-1992, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["party","disqualification","election-propaganda"]},{"slug":"primaries","term":"בחירות מקדימות","shortDefinition":"בחירת מועמדי מפלגה בידי חבריה או בידי גוף מוסמך בה, המכונה גם פריימריז.","citedFact":"סעיף 17 לחוק המפלגות קובע שאם מפלגה קבעה כי מועמדיה ייבחרו בבחירות מקדימות, יחולו על הבחירות המקדימות הוראות חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי\"ד-1954.","explanation":["סעיף 16 לחוק המפלגות קובע שמועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שייגדר בתקנון, וסעיף 14(ב)(5) מחייב שהתקנון יכלול את דרך קביעתם. החוק אינו מחייב בחירות מקדימות.","סעיף 17ב לחוק המפלגות מסדיר היעדרות מעבודה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות, וסעיף 17א מסדיר פרסום סקר בבחירות מקדימות.","סעיף 2א1(ג) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) מחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על תעמולה בבחירות מקדימות.","סעיף 57א לחוק הבחירות לכנסת אוסר לעשות הסכם או לתת התחייבות להבטחת מקום ברשימת מועמדים לחבר כנסת מסוים או לקבוצת אנשים, אלא לאחר היום ה־90 שלפני יום הבחירות."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/282_001.htm","title":"חוק המפלגות, תשנ\"ב-1992, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/90696.htm","title":"חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי\"ט-1959, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["party","candidate-list","propaganda-transparency"]},{"slug":"prisoner-voting","term":"הצבעת אסירים ועצירים","shortDefinition":"הצבעה בקלפיות מיוחדות בבתי סוהר, בבתי מעצר ובתחנות משטרה.","citedFact":"סעיף 116ב(א)(2) לחוק הבחירות לכנסת קובע שיושב ראש הוועדה המרכזית יקבע מקומות קלפי מיוחדים לאסירים ולעצירים, ומוסיף שקלפי לאסירים יכול שתהיה ניידת.","explanation":["סעיף 116ב(ב) קובע שאסיר או עציר רשאים להצביע בקלפי לאסירים בבית הסוהר, בבית המעצר או בתחנת המשטרה שבהם הם נמצאים ביום הבחירות, או בקלפי הקרובה לאותו מקום.","אותו סעיף מחייב את האחראי על החזקת אסיר או עציר לעשות את הסידורים שיאפשרו לו להגיע לקלפי כדי להצביע, ולהודיע לו על הסידורים ככל האפשר לפני יום הבחירות.","סעיף 116ב(ג) מאפשר גם לסוהרים הנמצאים ביום הבחירות בבית סוהר, לחברי ועדת הקלפי ולמזכירה, ולשוטרים הנמצאים בבית מעצר, להצביע בקלפי לאסירים.","סעיף 116ב(א)(1) מחייב את השר לביטחון הפנים למסור ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי הסוהר ובתי המעצר לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות.","שלילת זכות הבחירה אינה נגזרת ממאסר. לפי סעיף 5 לחוק־יסוד: הכנסת היא מחייבת שלילה בידי בית משפט על פי חוק."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["double-envelope","right-to-vote","soldier-voting"]},{"slug":"propaganda-transparency","term":"מודעת בחירות","shortDefinition":"פרסום תעמולה שחייב לשאת את שם האחראי להזמנתו ואת דרכי ההתקשרות עמו.","citedFact":"סעיף 2א1(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) אוסר לפרסם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר עמו, ולגבי מודעה מודפסת גם את שם המדפיס ודרכי ההתקשרות עמו.","explanation":["סעיף 2א1(ב) מגדיר מודעת בחירות בשתי חלופות: תעמולת בחירות שנעשית על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם, וכן תוכן של תעמולת בחירות שפורסם בעבור תשלום.","אם האדם האחראי פעל מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר, המודעה חייבת לשאת גם את שם המתמודד או הגוף, את האות או הכינוי של הסיעה או של רשימת המועמדים, ואת שם המפלגה שהגישה את הרשימה.","סעיף 2 קובע שההגבלה שבסעיף 2א1 חלה גם מחוץ לתקופת 90 הימים שלפני הבחירות.","סעיף 2א1(ג) מחיל את הסעיף גם על תעמולה בבחירות מקדימות, בשינוי המחויב לגבי מועמד בבחירות מקדימות או מי מטעמו."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law00/90696.htm","title":"חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי\"ט-1959, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["election-propaganda","primaries","election-broadcasts"]},{"slug":"results-publication","term":"פרסום תוצאות הבחירות","shortDefinition":"הפרסום הרשמי של התוצאות ברשומות בידי ועדת הבחירות המרכזית.","citedFact":"סעיף 11 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שתוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות תוך שמונה ימים מיום הבחירות.","explanation":["סעיף 84(א) לחוק הבחירות לכנסת מפרט מה תכיל ההודעה: מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל רשימה, מספר הקולות שנמצאו פסולים, מספר המנדטים שבהם זכתה כל רשימה, ושמות האנשים שנבחרו חברי הכנסת מכל רשימה.","סעיף 84(ב) קובע שההודעה היא ראיה חותכת לחלוקת המנדטים ולבחירת האנשים הנזכרים בה, בכפוף להוראות סעיף 86 בעניין ערעור בחירות.","סעיף 84(ג) מחייב את הוועדה המרכזית להמציא לכל אדם שנבחר תעודה חתומה המאשרת שהוא נבחר חבר הכנסת.","סעיף 12 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שהכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה, לאחר פרסום התוצאות, בתוך ארבעה עשר ימים מיום הבחירות."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["vote-counting","central-elections-committee","knesset","government-formation"]},{"slug":"right-to-be-elected","term":"הזכות להיבחר","shortDefinition":"התנאים שאדם חייב לעמוד בהם כדי להיות מועמד לכנסת.","citedFact":"סעיף 6(א) לחוק־יסוד: הכנסת קובע שכל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה זכאי להיבחר לכנסת, בכפוף לסייגים שבסעיף.","explanation":["אותו סעיף קובע סייג בשל הרשעה: מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים אינו זכאי להיבחר אם ביום הגשת הרשימה טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את העונש, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה, בנסיבות העניין, משום קלון.","בעבירת טרור חמורה או עבירת ביטחון חמורה הסייג ארוך יותר: מאסר בפועל של יותר משבע שנים ותקופת המתנה של 14 שנים מהיום שגמר לרצות את העונש.","סעיף 56ג לחוק הבחירות לכנסת מגדיר מהי עבירת טרור או ביטחון חמורה לעניין זה, בהפניה לחוק המאבק בטרור ולסימנים ב' ו־ד' בפרק ז' לחוק העונשין.","גיל הזכאות להיבחר נמדד ביום הגשת הרשימה ולא ביום הבחירות, בשונה מגיל הזכאות לבחור."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["candidate","candidate-list","disqualification","right-to-vote"]},{"slug":"right-to-vote","term":"זכות בחירה","shortDefinition":"הזכות להצביע בבחירות לכנסת.","citedFact":"סעיף 5 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שכל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק.","explanation":["הזכות מותנית באזרחות ובגיל, ולא במקום המצאות ביום הבחירות. עם זאת, ההצבעה עצמה נעשית בקלפי בישראל, למעט ההסדרים המיוחדים שבחוק.","סעיף 3 לחוק הבחירות לכנסת קובע מיהו בן 18 לעניין זכות הבחירה, וסעיף 2 קובע שההצבעה היא רק לפי הרישום בפנקס הבוחרים.","סעיף 5 מוסיף שחוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לעניין השימוש בזכות הבחירה."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["voter-register","right-to-be-elected","secret-ballot","ballot-box"]},{"slug":"secret-ballot","term":"הצבעה חשאית","shortDefinition":"עקרון חוקתי שלפיו אין לדעת כיצד הצביע בוחר מסוים.","citedFact":"סעיף 4 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שהכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, ומוסיף שאין לשנות את הסעיף אלא ברוב של חברי הכנסת.","explanation":["חשאיות אינה הכרזה בלבד. סעיף 75(א) לחוק הבחירות לכנסת מחייב שההצבעה תיעשה בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, וסעיף 78(א)(3) פוסל קול שיש בו סימן העשוי לזהות את המצביע.","סעיף 75(ב) מאפשר למי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות בתא ההצבעה לבדו להביא מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול. המלווה אינו יכול להיות מנהל או עובד של מוסד שבו שוהה המצביע, ואינו יכול ללוות יותר משני בוחרים ביום הבחירות.","גם בהצבעה במעטפה כפולה נשמרת החשאיות: פרטי המצביע נרשמים על המעטפה החיצונית בלבד, והמעטפה הפנימית נפתחת רק לאחר שאושרה הזכאות."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm","title":"חוק־יסוד: הכנסת, נוסח מלא"},{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["invalid-vote","double-envelope","ballot-slip","right-to-vote"]},{"slug":"soldier-voting","term":"הצבעת חיילים","shortDefinition":"הצבעה בקלפיות מיוחדות לחיילים, שאינה קשורה לקלפי שבה החייל רשום.","citedFact":"סעיף 90(ג) לחוק הבחירות לכנסת קובע שההצבעה בקלפיות לחיילים יכולה להתקיים במהלך 168 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום הבחירות.","explanation":["סעיף 90(ב) קובע שחייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים אינו מרותק לקלפי מסוימת. זהו החריג המשמעותי ביותר לכלל הריתוק שבסעיף 7.","סעיף 89 מגדיר חיילים לעניין הפרק: חיילים בשירות סדיר, בשירות קבע או בשירות מילואים פעיל, לרבות חיילים בכלי שיט של צבא הגנה לישראל הנמצאים ביום הבחירות מחוץ לנמל ישראלי, וכן הנמנים על חיל המשטרה ושירות בתי הסוהר.","סעיף 91(ב) קובע שחייל המצביע בקלפי לחיילים ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה שנייה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו ואת מספר זהותו.","סעיף 90(ה) קובע שוועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהסמיך לכך, ושהוועדה תהיה בת שני חברים. לבחירות לכנסת ה־26 נקבעה הוראת שעה המרחיבה את הדרגות הכשירות לכך."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14147458.pdf","title":"חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ\"ו-2026, ספר החוקים 762"}],"relatedSlugs":["double-envelope","ballot-box","prisoner-voting"]},{"slug":"surplus-agreement","term":"הסכם עודפים","shortDefinition":"הסכם בין שתי רשימות להיחשב רשימה אחת לצורך חלוקת המנדטים העודפים בלבד.","citedFact":"סעיף 67(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע שאין רשימה רשאית להתקשר אלא עם רשימה אחת בלבד, וסעיף 67(ב) מחייב למסור על ההתקשרות הודעה בכתב לוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־11 שלפני יום הבחירות.","explanation":["ההסכם משפיע רק על שלב העודפים. סעיף 82(א) קובע ששתי רשימות שהתקשרו ייחשבו לעניין סעיף 81(ד) כרשימה אחת, בעלת סך הקולות והמנדטים של שתיהן יחד.","התנאי לתוקף ההסכם הוא שכל אחת מהרשימות עברה בפני עצמה את אחוז החסימה. אם אחת מהן לא עברה, ההסכם אינו נכנס לתוקף.","סעיף 82(ב) קובע שהמנדטים שזכו בהם שתי הרשימות הקשורות יחולקו ביניהן לפי אותה שיטה שבה מחולקים כל המנדטים בין כל הרשימות. כך יכול להיווצר מצב שבו המנדט הנוסף שנוצר בגלל ההסכם מגיע דווקא לאחת מהן.","סעיף 67(ג) מחייב את הוועדה המרכזית לפרסם את ההתקשרויות ברשומות ובעיתונים יומיים לא יאוחר מהיום ה־8 שלפני יום הבחירות."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"},{"url":"https://www.idi.org.il/articles/33757","title":"המכון הישראלי לדמוקרטיה, \"כל מה שרציתם לדעת על הסכמי עודפים\""}],"relatedSlugs":["surplus-seats","bader-ofer","blocking-percentage","candidate-list"]},{"slug":"surplus-seats","term":"עודפים","shortDefinition":"המנדטים שנותרו לחלוקה לאחר החלוקה הראשונה לפי המודד.","citedFact":"סעיף 81(ד)(4) לחוק הבחירות לכנסת קובע שרשימה שלא קיבלה יותר ממחצית הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקה, וזכתה במחצית כל המנדטים, לא תוסיף להשתתף בחלוקת המנדטים, והחלוקה תימשך בין הרשימות האחרות.","explanation":["בחלוקה הראשונה כל רשימה מקבלת מנדטים לפי מספר הפעמים השלמות שהמודד נכנס בקולותיה. השברים שנותרו אינם מזכים במנדט, ולכן בסיום השלב הזה עדיין נותרו מנדטים לחלוקה.","המנדטים הנותרים מכונים עודפים, והם מחולקים בשיטת בדר־עופר. מספרם משתנה מבחירות לבחירות ותלוי בגודל השברים של כל הרשימות.","הסייג שבסעיף 81(ד)(4) הוא בלם על השפעת השיטה: רשימה שהגיעה למחצית המנדטים בלי מחצית הקולות מפסיקה להשתתף בחלוקת העודפים."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["bader-ofer","measure","surplus-agreement"]},{"slug":"valid-vote","term":"קול כשר","shortDefinition":"קול שנספר ונכנס לחישוב חלוקת המנדטים.","citedFact":"סעיף 76(ג) לחוק הבחירות לכנסת מכיר בפתק ריק שעליו סומנו בכתב יד אות הרשימה או האות עם הכינוי, ותו לא, כפתק כשר, ובלבד שסומנו בעט בצבע כחול.","explanation":["הקולות הכשרים הם הבסיס לכל החישוב. אחוז החסימה מחושב מסך הקולות הכשרים, והמודד מחושב מסך הקולות הכשרים של הרשימות שעברו את הסף.","סעיף 78(א)(4) קובע שמעטפה שהוכנסו לה יותר מפתק אחד היא קול פסול, אך אם היו בה לא יותר משלושה פתקי הצבעה זהים, הקול אינו נפסל בשל כך והפתקים הנוספים אינם מובאים בחשבון.","סעיף 84(א) מחייב את הוועדה המרכזית לפרסם ברשומות, בין השאר, את מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל רשימה ואת מספר הקולות שנמצאו פסולים."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["invalid-vote","ballot-slip","measure","wasted-votes"]},{"slug":"vote-counting","term":"ספירת הקולות","shortDefinition":"מניית הקולות בקלפי בידי ועדת הקלפי, ותיעודה בפרוטוקול.","citedFact":"סעיף 79(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע שספירת הקולות תהיה בכל קלפי על ידי ועדת הקלפי מיד אחרי גמר ההצבעה.","explanation":["סעיף 79(ב) מחייב את ועדת הקלפי לערוך פרוטוקול בטופס אחיד על פתיחת הקלפי, על מהלך ההצבעה ועל ספירת הקולות, ולהעביר אותו מיד עם כל חומר ההצבעה לוועדה האזורית, שמעבירה אותו לוועדה המרכזית.","סעיף 79(ד) קובע שהפרוטוקול ייחתם בידי שניים מחברי הוועדה לפחות, וביניהם יושב ראש הוועדה או סגנו, וכן בידי מזכיר הוועדה. כל חבר ועדה, כל משקיף וכל חבר של הוועדה המרכזית רשאי להוסיף בפרוטוקול את הערותיו.","סעיף 79(ה) מאפשר ליושב ראש ועדה אזורית או ליושב ראש הוועדה המרכזית לתקן בפרוטוקול טעות חשבונית בסיכום, טעות בהעתקת מספר הקולות מגליון הספירה, או רישום קולות שנרשמו בטעות לרשימה אחרת.","המעטפות הכפולות אינן נספרות בקלפי אלא בוועדה המרכזית, לאחר בדיקת הזכאות לפי הפרטים שעל המעטפה החיצונית."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["results-publication","double-envelope","central-elections-committee"]},{"slug":"voter-register","term":"פנקס הבוחרים","shortDefinition":"רשימת בעלי זכות הבחירה, הנגזרת ממרשם האוכלוסין לקראת הבחירות.","citedFact":"סעיף 1 לחוק הבחירות לכנסת מגדיר שליפת הפנקס כגזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין, ומגדיר יום שליפת הפנקס כיום ה' שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים.","explanation":["סעיף 2 קובע שההצבעה היא רק לפי הרישום בפנקס הבוחרים, וסעיף 27 קובע שאין לשנות את הפנקס לאחר שנקבע, למעט לפי ההליכים שבחוק.","סעיף 40 מאפשר לבוחר להגיש בקשה לתיקון פרטיו, וסעיף 46 מסדיר עתירה מינהלית בעניין. סעיף 53א מסדיר שינוי בפנקס לפי החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים.","סעיף 55ב מחייב לשלוח לכל מי ששמו נכלל בפנקס, לא יאוחר מ־21 ימים לפני יום הבחירות, הודעה על המען המפורט של הקלפי שבה הוא רשאי להצביע.","סעיף 39 מסדיר מסירת מידע מפנקס הבוחרים למפלגות, וסעיף 118א קובע עבירה של שימוש שלא כדין במידע הפנקס."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["right-to-vote","ballot-box"]},{"slug":"wasted-votes","term":"קולות שאינם מיוצגים","shortDefinition":"קולות כשרים שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה ולכן לא תורגמו למנדטים.","citedFact":"סעיף 81(ב) לחוק הבחירות לכנסת מחשב את המודד מסך הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים בלבד, ולכן קולות שניתנו לרשימות שלא עברו את הסף אינם נכנסים לחישוב ואינם מזכים אף רשימה במנדט.","explanation":["קול כשר שניתן לרשימה שלא עברה את אחוז החסימה אינו עובר לרשימה אחרת ואינו נספר לטובת גוש. הוא נשאר ספור כקול כשר בפרסום התוצאות, אך אינו משפיע על חלוקת המנדטים.","סעיף 84(א) לחוק מחייב את הוועדה המרכזית לפרסם ברשומות את מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל רשימה ואת מספר הקולות שנמצאו פסולים, כך שהנתון הזה ניתן לחישוב מהפרסום הרשמי.","היקף הקולות שאינם מיוצגים עולה כאשר רשימות רבות מתמודדות ונעצרות מתחת לסף, ויורד כאשר רשימות מתאחדות לפני מועד הגשת הרשימות."],"sources":[{"url":"https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_026.htm","title":"חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ\"ט-1969, נוסח מלא"}],"relatedSlugs":["blocking-percentage","measure","valid-vote"]}]}