מאמרים והסברים
לכל מאמר כאן יש נתון אחד במרכזו, מחושב מן התוצאות הרשמיות.
המספר שמוצג בכל מאמר אינו מוקלד ביד. הוא מחושב מקובצי התוצאות הרשמיים בכל בנייה, כך שאם הנתונים משתנים המספר משתנה איתם.
באתר 34 מאמרים.
כל המאמרים
- אחוז החסימה עלה שוב ושובאחוז החסימה בישראל אינו מספר קבוע. הוא הועלה בחקיקה כמה פעמים, וכל העלאה שינתה את מי שיכול להיכנס לכנסת.5
- איך מחלקים את המנדטים בפועלחלוקת המנדטים בכנסת אינה חישוב של אחוזים. היא מתחילה במספר אחד, המודד, שהוא מחיר המנדט באותן בחירות, וכל השאר נגזר ממנו.36,227
- באיזו מערכת היו הכי הרבה רשימותהשיא במספר הרשימות המתמודדות לא נקבע בבחירות הראשונות אלא דווקא באחת ממערכות הבחירות של השנים האחרונות.21
- הבחירות שהסתיימו בתיקובדרך כלל יש לרשימה הגדולה יתרון ברור על השנייה. במקרה אחד הפער הזה נסגר לחלוטין, ושתי הרשימות הגדולות סיימו עם אותו מספר מנדטים.0
- היישוב שבו הצביעו הכי הרבהשיעור ההצבעה הארצי מסתיר פערים גדולים בין יישובים. ההבדל בין הקצוות מגיע לעשרות אחוזים.יסודות
- היישוב שבו הצביעו הכי מעטמכל היישובים שדיווחו תוצאות, ביישוב אחד שיעור ההצבעה היה הנמוך ביותר. שיעור נמוך כזה אינו בהכרח עדות לאדישות.תראבין אצאנע שבט
- הכנסת המרוכזת ביותראפילו בכנסת שבה זכה במנדטים המספר הקטן ביותר של רשימות, המפה עדיין רחוקה מלהיות דו מפלגתית.8
- הכנסת הקצרה ביותרחוק יסוד: הכנסת קובע קדנציה של ארבע שנים. במקרה אחד חלפו בין מערכת בחירות אחת לשנייה פחות מחצי שנה.161
- הכנסת שבה רשימה אחת שלטההשיא של הרשימה הגדולה ביותר לא נקבע בעשורים האחרונים אלא בתקופה מוקדמת בהרבה, שבה המפה המפלגתית הייתה מרוכזת הרבה יותר.7
- הכנסת שהחזיקה הכי הרבה זמןהכנסת שכיהנה את פרק הזמן הארוך ביותר בין בחירות לבחירות החזיקה יותר מארבע שנים מלאות.1,562
- המנדט הזול ביותר שנקנה אי פעםמחיר המנדט משתנה מאוד לאורך ההיסטוריה. בבחירות המוקדמות רשימה יכלה להיכנס לכנסת עם מספר קולות שהיום לא היה מספיק אפילו לחלק זעיר מן הסף.4,399
- הסף הנמוך ביותר שהיה כאן אי פעםלפני שאחוז החסימה הועלה, הסף היה נמוך עד כדי כך שרשימה קטנה מאוד יכלה להיכנס לכנסת. הנתון הזה מסביר את פיצול הכנסות המוקדמות.0.83%
- העיר שבה נספרו הכי הרבה קולותהיישוב הגדול ביותר במספר הקולות הכשרים תורם לתוצאה הארצית יותר מכל יישוב אחר, ולכן דפוס ההצבעה שלו משפיע במידה ניכרת.265,796
- הפער הגדול ביותר בין ראשונה לשנייההיו בחירות שבהן הרשימה הגדולה השאירה את השנייה הרחק מאחור. הפער ביניהן הוא הגדול ביותר שנרשם.30
- הפתקים שנפסלולא כל פתק שנכנס לקלפי נספר. פתק פסול הוא פתק שנמסר כדין אך אינו עומד בכללי הספירה, והוא נמנה ומתפרסם בנפרד.29,851
- הקולות שאינם שייכים לשום יישובחלק מן הקולות אינם נספרים לשום יישוב. אלה הקולות של מי שהצביע מחוץ לקלפי שבה הוא רשום, והם נספרים בנפרד ובאיחור.458,714
- הקולות שלא נספרו לאף אחדבכל מערכת בחירות יש קולות שנמסרו, נספרו ונמצאו כשרים, ובכל זאת לא תרמו מנדט לאיש. זהו המחיר של אחוז החסימה, והוא ניתן למדידה.8.76%
- הרשימה הגדולה ביותר בתולדות הכנסתאף רשימה מעולם לא זכתה ברוב מוחלט של המנדטים בכנסת בכוחות עצמה, אבל אחת התקרבה לכך יותר מכל אחרת.56
- הרשימות שמעולם לא נכנסו לכנסתלצד הרשימות המוכרות התמודדו לאורך השנים רשימות רבות שלא זכו במנדט אחד. הן חלק מן ההיסטוריה הבחירתית לא פחות מן הזוכות.274
- התקופות שבהן הצביעו שוב ושובפיזור מוקדם אינו נדיר בישראל. מספר הפעמים שבהן נערכו בחירות פחות משנתיים אחרי קודמתן מראה עד כמה.5
- כמה הסכמי עודפים נחתמו מאז קום המדינההסכמי העודפים אינם תופעה חדשה. הם מלווים את הבחירות בישראל לאורך רוב ההיסטוריה שלה, ומספרם המצטבר מעיד עד כמה הכלי הזה שגרתי.96
- כמה יישובים מדווחים תוצאותהתוצאות הרשמיות אינן מתפרסמות רק ברמה הארצית. הן מתפרסמות גם לפי יישוב, יישוב אחר יישוב.1,215
- כמה יישובים עוברים את הממוצע הארצישיעור ההצבעה הארצי הוא ממוצע משוקלל, לא נקודת אמצע. מספר היישובים שמעליו מגלה איך ההתפלגות באמת נראית.700
- כמה סיעות יושבות בכנסתהכנסת מעולם לא הורכבה משתיים או שלוש סיעות. פיצול המפה הוא תכונה מבנית של שיטת הבחירות ולא תאונה של מערכת מסוימת.15
- כמה פעמים הצביעה ישראל לכנסתמאז הבחירות לאספה המכוננת ועד היום נערכו בישראל מערכות בחירות ארציות רבות. הספירה עצמה היא נקודת המוצא לכל השוואה היסטורית באתר.25
- כמה קולות בדיוק ירדו לטמיוןהשיעור מספר חלק מן הסיפור. המספר המוחלט של הקולות שניתנו לרשימות שלא נכנסו לכנסת מראה כמה מצביעים נשארו בלי ייצוג.417,400
- כמה קולות צריך כדי להיכנס לכנסתאחוז החסימה מנוסח בחוק כשיעור, אבל מה שקובע בפועל הוא מספר. זהו מספר הקולות המדויק שרשימה הייתה צריכה לאסוף כדי להיספר בכלל בחלוקת המנדטים.154,855
- כמה רשימות מתמודדות בבחירותמספר הרשימות שמגישות מועמדות גדול בהרבה ממספר הרשימות שנכנסות בסוף לכנסת. הפער בין השניים הוא סיפור בפני עצמו.40
- מדוע שנת 1973 היא קו פרשת המיםהתיקון לחוק משנת 1973 הכניס את שיטת בדר עופר. מאותו רגע אפשר לקחת את הקולות הרשמיים, להריץ את החישוב, ולקבל בדיוק את מספרי המנדטים שפורסמו.18
- מה עושה הסכם עודפיםהסכם עודפים אינו מיזוג ואינו קואליציה. הוא הסכם טכני בין שתי רשימות, שנועד לנצל את שברי הקולות שאחרת היו מתבזבזים בשלב חלוקת היתרה.3
- עד כמה אחורה מגיעים נתוני היישוביםהנתונים הארציים זמינים מאז הבחירות הראשונות. הנתונים ברמת היישוב מתחילים הרבה יותר מאוחר, וכאן עובר הגבול.10
- שיא ההצבעהשיעור ההצבעה בישראל נחשב גבוה בהשוואה בינלאומית, אבל הוא משתנה בין מערכות. הנתון כאן הוא השיא מבין המערכות שנתוני ההצבעה שלהן מתפרסמים באתר.72.34%
- שלוש שיטות חלוקה, לא אחתמקובל לומר ששיטת בדר עופר היא שיטת חלוקת המנדטים בישראל. זה נכון להווה ולא נכון להיסטוריה. ישראל השתמשה בשלוש שיטות שונות.7
- שפל ההצבעהשיעור ההצבעה הארצי לא ירד מעולם נמוך יותר מאשר במערכת הבחירות הזאת, מבין המערכות שנתוניהן מתפרסמים כאן.64.72%