לישראל אין חוק אקלים ראשי, ומדיניות האנרגיה המתחדשת נשענת על החלטות ממשלה ועל תקינה, ולכן החקיקה הסביבתית התקפה נוגעת בעיקר לתשתיות ולתחבורה ולא ליעדי פליטה מחייבים.
מאגר החקיקה של הכנסת אינו רושם חוק אקלים ראשי תקף, והחוק התקף שנוגע ישירות להיערכות התחבורתית הוא חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021, שפורסם ביום 18 בנובמבר 2021.
הצעות לחוק אקלים הונחו על שולחן הכנסת ביותר מקדנציה אחת, ואף אחת מהן אינה רשומה במאגר החקיקה כחוק תקף.
המשמעות המעשית היא שיעדי הפחתת הפליטות של ישראל נקבעים בהחלטות ממשלה, שאינן מחייבות רוב בכנסת ואינן ניתנות לאכיפה באותו אופן.
ההיערכות שכן מעוגנת בחוק היא תשתיתית, ובראשה הרחבת התחבורה הציבורית הכבדה, שהיא גם מנוף מרכזי להפחתת פליטות בישראל.
חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 פורסם ברשומות וקבע שהוצאה ממשלתית טעונה הרשאה בחוק התקציב, ובכך גם תקצוב סביבתי.
מאגר החקיקה של הכנסת, חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021 פורסם ברשומות.
מאגר החקיקה של הכנסת, חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021מועד הפרסום האחרון של חוק רכבת תחתית (מטרו) הרשום במאגר החקיקה של הכנסת.
מאגר החקיקה של הכנסת, חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021ישראל ביתנו מציגה כהישג פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים ובהם אנרגיה סולארית, במטרה לצמצם את התלות בדלקים פוסיליים.
מלשון המקור
פיתוח והטמעה של מקורות אנרגיה מתחדשים ובהם אנרגיה סולארית במטרה לצמצם את התלות בדלקים פוסיליים.
המקור שנשמר 26 ביולי 2026
לא נמצא פרסום של המפלגות האלה בנושא הזה שאפשר לצטט ממנו מילולית, ולכן לא מיוחסת להן כאן עמדה.