קואליציה
הצירוף של סיעות התומכות בממשלה. הכינוי אינו מונח מוגדר בחוק, אך המצב שהוא מתאר כן.
העובדה שמאחורי המונח
סעיף 3 לחוק־יסוד: הממשלה קובע שהממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, וסעיף 13(ד) קובע שהממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם.
המונח קואליציה אינו מופיע בחוק־יסוד: הממשלה. מה שהחוק מסדיר הוא אמון הכנסת בממשלה, ובפועל אמון כזה מחייב תמיכה של רוב חברי הכנסת.
סעיף 11(ג) לחוק הכנסת מגדיר את הצד הנגדי: סיעות האופוזיציה הן הסיעות שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת. מכאן שההסכמים המחייבים תמיכה בממשלה הם המבחן המשפטי לשייכות לקואליציה.
סעיף 13(ד) מחייב את הממשלה להתייצב לפני הכנסת ולהודיע על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ורק אז לבקש הבעת אמון.
סעיף 28(ב) קובע שהבעת אי אמון תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת. לכן קואליציה שמחזיקה 61 מנדטים מונעת הפלה של הממשלה גם אם אינה מצליחה להעביר חקיקה.