אי אמון
החלטת הכנסת המפילה את הממשלה, המחייבת הצבעת אמון בממשלה אחרת.
העובדה שמאחורי המונח
סעיף 28(ב) לחוק־יסוד: הממשלה קובע שהבעת אי אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים.
ההסדר מכונה אי אמון בונה. אין די ברוב המתנגד לממשלה המכהנת, אלא נדרש רוב של חברי הכנסת שמביע אמון בממשלה חלופית מוכנה.
אותו סעיף קובע שהממשלה החדשה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם.
סעיף 28(ג) קובע שאם הצעת אי האמון הוגשה בידי 61 חברי הכנסת, יתקיים הדיון בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע מיום הגשתה.
סעיף 7(ג) קובע שהליך ההתייעצות הרגיל של נשיא המדינה אינו חל על כינון ממשלה בעקבות הבעת אי אמון, שכן הממשלה החלופית הוצגה כבר בהצבעה עצמה.