חסינות חבר הכנסת

ההגנות שהחוק מקנה לחבר הכנסת בשל מילוי תפקידו ובפני הליכים.

סעיף 1(א1) מחריג מן החסינות מעשה או התבטאות שאינם אקראיים שיש בהם שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שלילת אופייה הדמוקרטי, הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור.

סעיף 1(ג) קובע שחסינות זו עומדת לחבר הכנסת גם לאחר שחדל להיות חבר הכנסת.

סעיף 4(א)(1) קובע שכתב אישום נגד חבר הכנסת בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה, וסעיף 4(א)(3) מקנה לחבר הכנסת 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי.

סעיף 4(א1) קובע שהחסינות ההליכית אינה חלה על עבירת תעבורה, על עבירה שנקבעה כעבירת קנס ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

סעיף 13(ו) קובע שהחלטת הכנסת על נטילת חסינות או על קביעת חסינות בפני דין פלילי תיעשה בהצבעה גלויה.

חזרה למילון המונחים