פיזור הכנסת

סיום כהונת הכנסת לפני תום ארבע השנים, בדרך של חוק או בצו של ראש הממשלה.

סעיף 35 מחייב שחוק ההתפזרות יכלול הוראה על מועד הבחירות לכנסת שלאחריה, שלא יהיה מאוחר מחמישה חודשים מיום קבלת החוק.

סעיף 36א(א) קובע מסלול נפרד: אם לא נתקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה, וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום הקובע, ולא יאוחר מ־100 ימים ממנו אם החליטה הכנסת ברוב חבריה לדחות בשל סמיכות לחג, למועד או ליום זיכרון.

סעיף 29(א) לחוק־יסוד: הממשלה מאפשר לראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת בצו אם נוכח שקיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה. הצו נכנס לתוקף 21 ימים אחרי יום פרסומו.

סעיף 29(ב) מאפשר לרוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בתוך 21 ימים מפרסום הצו, להטיל על חבר כנסת אחר את התפקיד להרכיב ממשלה, וכך למנוע את הבחירות.

סעיף 46 קובע שהרוב הדרוש לשינוי סעיף 34 נדרש בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.

חזרה למילון המונחים